צדק חברתי בנושא תמא 38

בשנים האחרונות, יותר ויותר בניינים עוברים תהליך של תמ“א 38 בו מבצעים שדרוג של הבניין עם מגוון של פעולות כמו למשל הוספת מרפסות, שדרוג מקומות החניה בבניין, הוספת קומות, שיפוץ הלובי, שיפוץ מעטפת הבניין כולו, הוספת מעלית, שיפוץ של חדר המדרגות ועוד מגוון של דברים שלמעשה המטרה שלהם היא מצד אחד לשפר את איכות החיים של הדיירים בבניין ומצד שני להעלות את ערך הנכס של הדירות באותו בניין בעשרות אחוזים.

דבר טוב נוסף שיוצא מכל העניין הזה הוא שבעצם לאחר ששכונה שלמה עוברת שדרוג, היא נראית לגמרי אחרת, ממש כמו שכונת מגורים חדשה אבל זה כמובן לוקח זמן והרבה מאוד התעסקות עם בירוקרטיה, תקציבים גבוהים ועוד.

איפה הבעיה? בישראל כמו בישראל יש אי צדק חברתי בכל מה שקשור לשדרוג הבניינים, שכן לאותם קבלנים שיוזמים את הפרויקטים הללו, יש אינטרס כלכלי בולט.

איפה זה בא לידי ביטוי?

כאשר קבלן מציע הצעה לביצוע פרויקט תמ“א 38 בערים כמו הרצליה, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, חיפה או אשדוד הוא יקבל הרבה יותר כסף מאשר הוא יבצע את אותו פרויקט בדיוק בערים כמו קרית גת, באר שבע, קרית אתא, בית שמש ועוד ערים שנחשבות לערי פריפריה. בסופו של דבר מה שאנחנו רואים הוא שהשכונות שעוברות סוג של שיקום ושדרוג הן שכונות שבהן עלות הדירות באופן כללי גבוהה בהרבה בהשוואה לדירות בפריפריה. מדובר באי שוויון ברור שניתן לשנות רק אם הכנסת תעלה הצעה לחוק שבה קבלנים מחוייבים לתת מענה לא רק לערים מרכזיות בהן הפרויקט משתלם להם באופן כלכלי, אלא גם לבצע את אותם פרויקטים בפריפריה.

מרחבי הרשת:
יורם קראוס – יומן מסע טיפוס הרים אל פסגת הר המטרהורן