כל אזרח במדינת ישראל מחויב לשלב קצבה קבועה לביטוח הלאומי כדי שבמקרה ומשהו חס וחלילה קורה או כאשר אותו אזרח מגיע לגמלאות, יוכל לקבל חלק או את מלוא הסכום ששילם עד למשך אותה תקופה.
העניין הוא שיש חוסר שוויון אדיר בהתייחסות של ביטוח לאומי ושל מדינת ישראל לבעלי עסקים. בשונה משכירים אצלם התשלום לביטוח לאומי מופרש באופן קבוע מהמשכורת בסכום יחסית זעום שלא מאוד מורגש, בעלי עסקים משלמים לביטוח לאומי מקדמה קבועה שנקבעת על פי ההכנסה המשוערת שלהם.
מדובר בסכומים מאוד גבוהים שלפעמים גם מגיעים לאלפי שקלים בכל חודש. העניין הוא, שאם חס וחלילה משהו קורה לעסק, לאותו בעל עסק אין את אותן הזכויות שיש לשכיר. למשל…. נניח שלבחור בשם דני יש חנות נעליים בלב ליבה של תל אביב. במשך שנים משלם דני לביטוח לאומי תשלום חודשי על סך 2,000 שקלים. יום בהיר אחד, הממשלה ועיריית תל אביב החליטו שהן מתחילות בתהליך של הקמת רכבת תחתית. תהליך הבנייה מתבצע בדיוק ברחוב שבו ממוקמת חנות הנעליים של דני.
תוך כמה חודשים בודדים הפסיד דני עשרות אלפי שקלים ולכן נאלץ בלית ברירה לסגור את החנות שלו.
אם דני היה שכיר, הוא יכול היה לגשת ללשכת התעסוקה ולחתום דמי אבטלה, עד שהוא או המדינה תעזור לו במציאת עבודה חדשה.
במקרה שלו, דני עצמאי ולכן לפי החוק של מדינת ישראל הוא לא יכול לחתום אבטלה מה ששם אותו במצב כלכלי קשה. כמו דני יש עוד המון ישראלים שנתקלים בקשיים כלכליים ואז פשוט לא יכולים להמשיך ולפתוח את העסק שלהם ונאלצים לסגור ולהכריז על פשיטת רגל. עד שלא יהיה שינוי, בעלי העסקים יצאו במחאה והכנסת תחוקק חוק לגבי הנושא הזה, חוסר השוויון ימשיך להיות.
מרחבי הרשת
עו"ד שי פניני – עורך דין מסחרי אזרחי
משרד עורכי הדין שי פניני