הייתה זו שנת 2011 כאשר הציבור יצא לרחוב רוטשילד בתל אביב בשל מצוקת הדיור בישראל, המחירים הגבוהים לרכישת דירה, שכר הדירה, יוקר המחיה ועוד סוגיות רבות הקשורות לנושא הצדק החברתי שהוא חלק מרכזי מהדיון הציבורי בישראל בכל אמצעי התקשורת כבר שנים רבות. מאז אותה מחאה, צצות להן מחאות נוספות רבות והשאלה לאן זה הולך?.
אם כאשר המדינה הייתה עוד בחיתוליה, אנשים היו צריכים לעבוד בין 3-5 שנים, עובדים קשה אמנם אבל 3-5 שנים, חיים בצניעות, חוסכים כסף ויכולים בכספם לקנות דירה, היום בשביל אותה דירה עלינו לעבוד 25-30 שנה וגם אז לא בטוח שנצליח להגיע לסכום שתכננו.
היום, זוג שרוצה לרכוש דירה בישראל צריך להתחיל לחסוך לכך מגיל 18, לחלופין לקבל נתח נכבד מההורים או לזכות בלוטו. אופציה נוספת היא פשוט להישאר לגור אצל ההורים, או לגור ביחידת דיור קטנה עם שני ילדים, או להדרים ולהצפין לקצוות הארץ בכדי להוזיל את שכר הדירה משמעותית ואז אולי להצליח לחסוך קצת יותר מהממוצע ועדיין המשכנתא תילקח במלוא הסכום, עד 75% מימון מגובה עלות הנכס.
מי אשם? כמעט כולם אומרים שהממשלה אשמה, אחרים אומרים שהקבלנים אשמים ויש את מי שאומר שזה פשוט אשמה של שני הצדדים. ישראל, שנת 2017 מצוקת הדיור חיה ובועטת. מחירי הדירות באזורים שאינם מפותחים, אזורים שבהם הדירות נמצאות במצב רע בלשון המעטה כמו בעיר באר שבע למשל, רק הולכים ועולים שלא לדבר על פרויקטים באזורים ושכונות חדשות.
דירה בבאר שבע שעלתה לפני 15-10 שנה 70,000 היום מתקרבת למליון. בדירת שלושה חדרים בבאר שבע בשכונה ד’ תשלמו קרוב ל-2,400 שקלים, דירה שאיננה משופצת, כאשר מיותר לציין שהתשלום לא כולל חשבונות.
עדיין ההשקעה הטובה ביותר בישראל נמצאת בשוק הנדל״ן על זה אין בכלל ויכוח. לא סתם נפתחים קורסים רבים בתחום והצעירים קופצים על המציאה. והנה המחירים בתל אביב עיר האורות. דירת 3 חדרים ברחוב באזל תעלה בשכירות בין 6,000-7,000 שקלים. כאשר מדברים על מכירה הסכומים משתנים ונעים בין 2.5-12,000 מליון לדירה בעיר תל אביב.