בדף זה תמצאו התייחסויות, מסמכים ונתונים שמטרתם לבחון: האם המדיניות הציבורית, הקצאת המשאבים והעשייה בפועל בישראל תורמים לצמצום הפערים החברתיים, להגדלת שוויון ההזדמנויות ולחיזוק הסולידריות החברתית בתחום החינוך?

מהו ההסבר לקשר בין חיים בעוני לבין הישגים לימודיים נמוכים?
הסברים שונים הועלו על מנת להסביר את הקשר בין חיים בעוני להישגים נמוכים. קובץ המאמרים שלפניכם סוקר בהרחבה את ההסברים השונים, ובוחן את השלכותיו של כל הסבר על עיצוב מדיניות ממשלתית. לקובץ המלא, 2007, אנגלית
למאמר הבוחן את הקשר בין פעילויות מחוץ לבית הספר ובין הישגים לימודיים של ילדים החיים בעוני

כיצד משפיע ניסיון החיים של ילדים החיים בעוני על הישגיהם הלימודיים?
ילדים החיים בעוני צפויים לרכוש השכלה באיכות נמוכה יותר מאלה החיים במשפחות בעלות מצב סוציו אקונומי טוב יותר. איכות השכלה נמוכה ממקמת את הפרט בעשירון חברתי-כלכלי נמוך בבגרותו. על מנת לספק מידע שיסייע לשבור מעגל קסמים זה, בוחן קובץ המאמרים שלפניכם את נסיון החיים והגישות הקיימות בשכבות סוציו-אקונומיות שונות. בקובץ אף תוכלו למצוא מחקרים נוספים הדנים בקשר בין עוני והשכלה. לקובץ המאמרים המלא, 2007, אנגלית

נתונים על שוויון הזדמנויות בחינוך
אחד המרכיבים החשובים ביותר בקביעת יכולתו של אדם להתמודד בהצלחה במשק הכלכלי המודרני והגלובלי הוא רמת החינוך שהוא מקבל. מתן חינוך ברמה גבוהה היום, יצמצם את העוני ואי השוויון מחר. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוקטובר 2006 מביא נתונים על שוויון הזדמנויות ופערים בחינוך בין קבוצות אוכלוסייה שונות, מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. למסמך המלא

דו"ח וועדת שושני – הועדה לבדיקת שיטת התקציב (תקציר)
הועדה פעלה בתחילת המילניום בראשות מנכ"ל משרד החינוך לשעבר ד"ר שמשון שושני.
הועדה הציעה להנהיג שיטת תקצוב דיפרנציאלי לבתי הספר, אשר תתחשב במגוון מאפיינים סוציו-אקונומיים של התלמידים. לתקציר ולדו"ח המלא

הודעת ועדת החינוך של הכנסת בנוגע למדד הטיפוח החדש
ועדת החינוך של הכנסת קוראת למשרד החינוך לבחון את מדד הטיפוח החדש בנוגע לאמות המידה לעולים חדשים. על פי המדד החדש הוקטן המשקל שניתן להשתייכותו של התלמיד למשפחה עולה. הודעת הועדה מדגישה כי למרות שהמדד החדש, מדד שטראוס, שוויוני יותר ממדד שושני, הקצאה של 50,000 שעות לצמצום פערים, מתוך מיליון שעות לימוד אין בכוחה לצמצם את הפערים.

להודעה המלאה מיולי 2007 

לפרוטוקול המלא של דיון ועדת החינוך בנושא הקצאת השעות

ההבדל בין מדד שושני למדד שטראוס
החל משנת תשס"ח יאמץ משרד החינוך את מדד שטראוס לטיפוח תלמידים מאוכלוסיות חלשות. המדד הקודם, מדד שושני, הקצה באופן דיפרנציאלי כמעט את כל שעות הלימוד. לעומתו, על פי מדד שטראוס, יקבלו כל בתי הספר תקציב בסיסי בהתאם למספר התלמידים, ללא קשר לרקע הסוציו-אקונומי, ויתרת התקציב תחולק על פי המדד החדש. כתוצאה מכך, יוקצו כ-5% בלבד מכלל שעות הלימוד להעדפה מתקנת, בניגוד לשיטת התקצוב הנהוגה כיום, המקצה כ-20% מן השעות לאוכלוסיות החלשות ביותר. זאת ועוד בכתבתו של אור קשתי בעיתון "הארץ"

כיצד מתחלק תקציב מערכת החינוך בין המגזרים השונים בחברה?
מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודק את תחולת ההוצאה הציבורית לתלמידי החינוך היסודי בשנת 2003 (בשנה זו התבססה שיטת הקצאת המשאבים על מדד שושני). המחקר מוצא פערים ניכרים בהקצאת שעות ההוראה השבועיות לטובת תלמידי החינוך העברי בהשוואה לחינוך הערבי, תוך עדיפות ברורה ללומדים בחינוך הממלכתי-דתי, החרדי, ולתלמידים בני העדה הדרוזית. תמונה דומה עולה גם מבחינת הצפיפות בכיתות. למחקר המלא

ההוצאה הפרטית לחינוך יסודי בישראל בשנת 2003, בהשוואה להוצאה הציבורית
מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוצא, כי ההוצאה הפרטית הממוצעת למשק בית לחינוך ילד בבית הספר היסודי, היתה גבוהה בשנת 2003 פי חמש בקרב החמישון העליון של ההכנסה, לעומת החמישון התחתון. כמו כן, עלות סל ההוראה וההוצאה הפרטית לחינוך ילד בחינוך הערבי והחרדי נפלו משליש מסך ההוצאה הפרטית לילד בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי דתי. למחקר המלא

מדוע שנוי במחלוקת השימוש בתוצאות מבחנים בין לאומיים בתחום החינוך?
מצגת שהוצגה בכנס איל"ת, האגודה הישראלית להערכת תכניות, על ידי פאדיה נאסר אבו-אלהיג'א מאוניברסיטת תל אביב, מעלה נקודות תורפה של השימוש בתוצאות מבחנים בינלאומיים להערכת ידע ומיומנויות במדעים ובמתטיקה. במצגת מוצגות ונבדקות טענות לגבי תקפות התוצאות, וכן המלצות המכוונות להגדיל את שוויון ההזדמנויות לנבחנים מכל מגזרי האוכלוסיה. למצגת המלאה, 2007

מדיניות ציבורית בחינוך

העלויות והתועלות של חינוך בארצות הברית
מחקר שפורסם בינואר 2007 מחשב את העלויות והתועלות לחברה של השקעה בחינוך. הכותבים, חוקרים מאוניברסיטת קולומביה ופרינסטון, מצאו התועלת לחברה המתקבלת מכל תלמיד נוסף המסיים תיכון גדולה פי 2.5 מעלות ההשקעה בו. החוקרים מסיקים כי הגדלת ההוגנות במדיניות החינוך תיצור אף שימוש יעיל יותר במשאבים ציבוריים.
למחקר המלא

הקשר בין הגינות ויעילות במדיניות החינוך
האם הגינות ויעילות במדיניות החינוך בהכרח סותרות זו את זו? המאמר "יעילות והגינות בחינוך האירופאי" מציג את חשיבות ההשקעה בחינוך בעולם העובר שינויים. לדעת כותבי המסמך, ההשקעה בחינוך חייבת להתפרש על כל קבוצות הגיל, תוך התמקדות בילדים שהוריהם מיעוטי השכלה או הכנסה. כמו כן, יש לבחון כל אחת מההשקעות בתחום החינוך גם לאור יעילותה, וגם לאור רמת ההוגנות בהקצאת המשאבים לקידום השכבות החלשות.
למאמר המלא (אנגלית)

האם תועיל תוספת תקציב לשיפור הישגי תלמידים?
לפניכם שני מסמכים בנושא:
א. מאמר של המרכז הלאומי לסטטיסטיקת חינוך בארצות הברית, המסתמך על עדויות אמפיריות ומסיק כי הקצאת תוספת כספית לתלמידים תת-משיגים, בכוחה לשפר את הישגיהם. למאמר המלא מ-1997 (אנגלית)
ב. מאמר של ה- CFE, הסוקר מחקרים המעידים כי כסף אכן משפיע על הישגי תלמידים, והמציג את הדרכים היעילות ביותר לשימוש בהקצאה תקציבית על מנת להשיג שיפור בהישגים. למאמר המלא מ-2004 (אנגלית) 

על דו"ח דוברת

* תגובות שונות לדו"ח בכנס מרכז אדוה
סיכום של דברים שנאמרו ע"י דוברים שונים ביום עיון שהתקיים ב – 26.1.05 ביוזמת מרכז אדוה, עם פרסומו של הדו"ח הסופי של התוכנית הלאומית לחינוך (דו"ח דברת). יום העיון דן בדו"ח מהיבטים שונים ברמה המקומית, המגזרית, התקשורתית וכלל המדיניות החברתית.
אנשי חינוך ואקדמיה מגיבים על התכנית הלאומית לחינוך (דו"ח דברת)

ביבליוגרפיה מומלצת

"עוני וחינוך בישראל - סקירת ספרות 1990-2005"/ אורית גזית
בהוצאת המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים, מרץ 2006. בספר סקירת ספרות שמטרתה להציג תמונה כללית של הקשר בין עוני ומצוקה ובין תהליכים חינוכיים ותוצריהם, כקשר דו-כיווני ומורכב. מסקנת המחברת היא, כי הידע אודות השפעות העוני על החינוך ועל מצב סוציו-אקונומי בבגרות עדיין מוגבל.