צדק חברתי בנושא שירות צבאי

בישראל על פי חוק כל אזרח שמגיע לגיל 18 חייב להתגייס לצה“ל. את התפקיד קובעים לפי כל מיני מיונים שמתבצעים בתקופה שטרם הגיוס. בנות מחוייבות לשרת שנתיים ובנים מחוייבים לשרת שלוש שנים כאשר יש לא מעט אנשים שמחליטים לתרום עוד מזמנם, לצאת לקורס קצינים ולחתום קבע או כאלה שנשארים בצבא על תקן של נגדי“ם. טרם כל חייל מתגייס לצה“ה הוא עובר כל מיני מבדקים רפואיים לצד מבדקים נוספים כמו ריאיון אישי, רמת השכלה ועוד אשר בסופו של דבר יקבעו את הקב“א שלו ואז הצבא יחליט לאיזה יחידות אנחנו יכולים להתגייס.

חלק מהיחידות דורשות קורס צבאי וחלק לא. העניין הוא שבעוד רבים מאיתנו בוחרים להתגייס לצבא כי כך חונכו בבית, כי הם רוצים לתרום ולשרת את המדינה או מכל סיבה אחרת, הרי בואו לא נשכח באיזה מצב אנחנו נמצאים… מצב בטחוני הלא פשוט אליו נקלענו, יש המון אנשים שלמרות שהקב“א שלהם גבוהה והפרופיל הרפואי שלהם תקין כלומר הם לא סובלים מבעיה פיזיולוגית או בעיה רפואית כלשהיא, עדיין מתחמקים משירות צבאי או לחלופין עושים כל מה שהם יכולים כדי לא לשרת שירות קרבי.

אם נחפור לעומק נגלה שיש כל כך הרבה תפקידים בצבא שהם פשוט בזבוז של כוח אדם בין אם זה ממשקי ממטרות, פקידים של פקידים וכל מיני תפקידים נוספים שפשוט ממציאים לאנשים בכדי לאפשר להם להתגייס.

השאלה היא מה ניתן לעשות בנושא? בכדי שזה אכן ישתנה, בכדי שכוח האדם של הצבא ינוצל כמו שצריך, חייבים לעשות שינוי במערכת מהבסיס שלה, משהו שסביר להניח ייקח לא מעט זמן.