האם עדיין יש אי שוויון בין נשים לגברים במקומות עבודה?

כאשר בוחנים את מדד המגדר עולה שאלה חשובה והיא מה ניתן ללמוד בין מעמד השוויון בין גברים לנשים בישראל. ובכן, למרות העובדה שהעמותות פמיניסטיות השיגו מטרות רבות, עדיין יש לא מעט טענות בהקשר של אי שוויון מגדרי.

מכאן ניתן לומר כי אנחנו בדרך הנכונה לשוויון מגדרי מלא בין נשים לבין גברים בישראל.

ובכן הנתונים מראים אחרת. מדד המגדר  מראה כי בעשור האחרון אי השוויון המגדרי בין נשים לגברים בישראל נשמר ואף גדל. הנתון המרכזי מראה כי נשים מרוויחות 67 אגורות על כל שקל שמרוויח גבר כאשר שמים את האישה בתפקיד זהה לשל הגבר.

למרות שרבים טוענים כי אי שוויון זה צפוי להיפטר על ידי קידום מבחינה השכלתית, מסתבר שמדובר בבעיה שהיא הרבה יותר עמוקה ורב מימדית ולכן פתרון בתחום אחד כמו השכלה, לא באמת יפתור את הבעיה.

כאשר בוחנים עמדות כוח ומפתח בתחומים מרכזיים בישראל כמו כלכלה שמים לב כי רק משרה אחת מתוך שבע משרות, מאויישת על ידי אישה. בישראל יש 256 רשויות מקומיות בישראל. רק בשתיים מהן עומדת אישה בתפקיד ראשות העיר. למרות כי יש המון נשים שרכשו השכלה גבוהה אפילו יותר מאשר גברים, עדיין השכלה זו איננה מתורגמת לכוח כלכלי.

סיבה נוספת לכך שחל רק שיפור מזערי בפער שבין נשים לבין גברים, היא העובדה שהנתונים המגדריים הקשורים לתחום הזה אינם מספיקים במטרה להתמודד עם הבעיה. אם ניקח בתור דוגמא נתון בסיסי הנמדד ברחבי העולם והוא ניצול זמן נראה כי אימהות עובדות יום עבודה נוסף בעבודות הבית השונות ועוסקות רבות בתהליך החינוך וגידול הילדים, מה שמשאיר להן הרבה פחות זמן להתמקד בטיפוח הקריירה שלהן. הקושי נובע ללא ספק מהמבנה החברתי שלנו כאשר האחריות לדאגה למשפחה ולבית נופלת ברוב המקרים על אם המשפחה.

בישראל לא קיים מנגנון מעמיק לניתוח נתונים ולכן אם אנו רוצים לעורר וליצור שינוי עלינו לשאול את השאלות הנכונות, לבחון את מדד המגדר על כל היבטיו ולקבל תמונה רחבה יותר.